להרבה מצתי זיפו יש סיפור גדול מאחוריהם,
איך וממי הם נתקבלו, חלקם אבדו ונמצאו בנסיבות מפתיעות, וחלקם אף הצילו את חיי בעליהם.

נביא כאן מקבץ סיפורים אמיתיים, 
וכל אחד מוזמן לשלוח אלינו סיפור שהוא רוצה לחלוק ונפרסם אותו כאן באתר.

לשליחת סיפור אנא לחץ כאן.


סיפור הזיפו של גילי עטיה:
בהיותי חייל ,שירתתי בחיל הים בסיירת הדבורים בחיפה .
מכיוון שאנשי הים נמצאים לרוב בים, ובים ישנן רוחות ואנוכי מעשן ,
המצית האולטימטיבית היתה זיפו שיודעת לדלוק גם ברוחות חזקות וגם בגשם .
באחד הימים היינו במשמרת בנמל ,בכוננות מיידית (תוך דקות ספורות לצאת לים מרגע ההקפצה)
והקפיצו אותנו לזהות מטרה באיזור .
כאשר התכופפתי על מנת לנתק את החבל שקושר את הספינה למזח ,
נפלה לי המצת מהכיס של החולצה אל המים בתוך המעגן .
לצערי באותו זמן לא היה מה לעשות כיוון שהיינו צריכים לצאת לים מיידית .
היית בטוח שהמצית אבדה ושלא נתראה לעולם , אבל ...
לפנות בוקר כאשר חזרנו ,הבחנתי ביחידת ילת"מ (יחידה ללוחמה תת מימית)
שאחת המטלות שלהם היא לצלול במי הנמל ולבדוק כל אחת מהספינות על מנת
לאתר מוקשים שאולי הוצמדו בלילה לאחת הספינות .
כאשר סירת הילת"מ הגיעה לספינה שלנו סיפרתי לצוללן שאתמול נפלה לי מצית
והראיתי לו את המיקום המדוייק .
הצוללן צלל ולשמחתי מצא את האבידה -  ולהפתעתי הרבה המצית גם הציתה מיידית בלי בעיה
גם לאחר לילה שלם בתוך ממי הנמל .